יש לי הפתעה (אמיתית) בשבילכן בסוף הפוסט🎁
אבל לפני, אני רוצה לגלות לכם משהו עליי:
אני לא מעריצה ימים מיוחדים
למה? אולי כי היהדות סיפקה לנו די
והותר סיבות למסיבות ואולי בעיקר
כי בעיניי אין משמעות גדולה כשעושים
משהו רק כי כולם עושים.

הגיע ולנטיינז? כדאי לשלוח פרחים
כי גם השכנה קיבלה
היום למניעת אלימות נגד נשים?
פוליטיקלי קורקט שהארגון יסמן וי על הרצאה.
יתרון לאישה מוכה.
יום המעשים הטובים? אין מצב שהעובדים
לא מעלים סטורי מהגמ"ח העירוני.

אז מה קרין, נהיית צינית לעזרה לזולת?
ממש לא. אני אוהבת מחוות, תשומת לב
לפרטים הקטנים ומתנות רק שאני מכורה עוד
יותר לדבר אחר- משמעות.

אם צריך סיבה בשביל פרחים לבת
הזוג שלך פעם בשנה- כנראה שתשמח לדעת
שמחוות קטנות ועקביות כל השנה
ישפרו מאוד את המצב בחדר המיטות לעומת
אחת גדולה בשנה.

אם מחלקת הרכש הזמינה הרצאה
לעובדי החברה רק כי היא מתיישבת על
המשבצת של החודש- הסטטיסטיקה תראה
שהעצמה נשית כל השנה מגדילה את תפוקת
העובדות בכ-30% ומשפרת
את מרקם היחסים בין הגברים לנשים בחברה.

אם אתם מבקרים קשישים פעם בשנה
כי ככה החליטו בעבודה- אז כנראה שלא הבנתם כמה שנתינה יכולה לתת לכם הרבה יותר.

אז מתי מעשים טובים כן עובדים?
כשזו נתינה אמיתית שפועלת לפי חוקי היקום
(פאוזה לטובת מנגינה ממסע בין כוכבים)
אני צוחקת. זה נשמע מדע בדיוני אבל בתכל'ס-
זו פיזיקה פשוטה: מה שניתן- נקבל בחזרה.

חוקי היקום הם הכללים הבסיסיים שאומרים
שככל שנוציא החוצה טוב לאנשים במעגל
סביבנו הם יהיו טובים ומאושרים יותר וכשהם
ישפיעו טוב על האנשים סביבם מתישהו,
הרבה מישהוים שקיבלו טוב יחזירו לנו
מכל כיוון שאליו נפנה.

כשאתם מבינים למה אתם נותנים הפעולה
הופכת ממשהו מכני וטרנדי לדבר משנה חיים.
ומשמעות היא המרכיב החשוב ביותר בנתינה
ובסוף, כשיש מעשים טובים באמת הם
מייצרים עוד א.נשים טובים.

והבטחתי הפתעה💝
אזזז כדי להשפיע טוב בעצמי
ב-24 שעות הקרובות בלבד
אני מעניקה שיחת אימון אישית במתנה
לכל מי שרוצה‼️
שיחה בשווי 450 ש"ח שבה תספרו לי
מה עובר עליכן כיום ומה הייתן רוצה שיקרה
ואני אספר לכן למה זה קורה ומהו הצעד הראשון
שאתן צריכות לעשות להחזיר לעצמכן את השליטה
ולהתחיל לנהל את עצמכן, מערכות היחסים,
הקריירה וכל תחום בחיים כמו שאתן באמת רוצות.
נכון שווה❓
אז מה עושות כדי לקבל שיחה במתנה?
✅משתפות את הפוסט הזה בסטורי שלכן וומתייגות אותי
✅כותבות בתגובות ״שיתפתי״ ומתייגות כמה שיותר חברות
חשוב לעבור על כל השלבים כי בסוף היום אשלח הודעה לזוכות ונתאם את השיחה❤️ 😍 ...

"אני בעייתית בקבלת החלטות.
אני כל הזמן מפחדת ממה שיקרה אחרי
ואיך ההחלטה שלי תשפיע על הכל. אז
איך אני יודעת מה נכון לי?
מה שמרגיש לי טוב עכשיו או להתחרט
ולהתייסר על מה שיקרה אחר כך?"
כך שאלה אותי מתאמנת שהתחילה איתי
תהליך ליווי אישי לחיים ולעסק החדש שלה
ואני מבינה אותה.
יש משהו בלקחת אחריות על החלטות
שנראה לנו סופני
שאם נטעה אז כל העולם יקרוס עלינו
שנצטרך לחיות עם ההשלכות ושאף פעם
לא נתאושש מהן
שיש איזו אצבע שמרחפת מעלינו ורק מחכה להגיד
אמרת לך

הפחד מלקחת החלטה רק גורם לשריר הזה
להתנוון עד שאתן שוכחות איך להשתמש בו
וכל החלטה, קטנה ככל שתהיה, אפילו לבחור
מה ללבוש בבוקר, הופכת להיות עבודה קשה
ומלאה בהתלבטויות שעולות לכן בהרבה
זמן כסף ולבסוף גם סטרס.

הנה 7 דרכים שיעזרו לכן להתאמן
על השריר הזה ולהבין שאם בחרת לא נכון
וטעית- זה נהדר! זו הזדמנות ללמוד
מה גרם לך לבחור ככה? רגש? לחץ חברתי?
פחד מלא נעים? ואז להיות מודעת לזה
בהחלטה הבאה וככה להפוך עם הזמן
למאסטרית שמקבלת החלטות שאולי
לא נכונות לאחרים אבל בהחלט נכונות עבורה!

מה את מחליטה? ...

להיות אמא חד הורית זה הרבה פעמים להיות לבד.
וזה לא משנה כמה אנשים יקיפו אותך
כשמגיעות ההחלטות החשובות בחיים
את נמצאת שם לבד
וזו אחריות עצומה שנוחתת יום אחד על הכתפיים
זה לא שלא היית אחראית עוד קודם
רק שעכשיו את אחראית על הכל- לבד
ואם הלשעבר שלך הוא אחד מהנקמנים
אז השק הזה מלא גם בשיט שהוא זורק עליך
סתם כי אין לו צמה למשוך.

כשהפכתי לאמא חד-הורית כל מה שעניין אותי
היה הריח של הלבד! ושמחתי כל כך באותו יום
כמו שלא שמחתי הרבה שנים כי הצעירה שלי
שהייתה אז פצפונת שאלה אותי
"אמא למה את שמחה היום?"
זה כאב לי לחשוב שהיא לא רגילה לראות
את אמא שלה שמחה
אבל הייתי שיכורה, מריח של חופש וים בצהרי שישי
עם הבנות עד השקיעה בלי לבקש רשות, בלי שהלב
מחסיר פעימה שאיבדנו תחושת זמן, בלי משימות חובה
בלי שגרה מרובעת וסגורה, בלי להדפיס כרטיס אצל אף אחד.
ובמוצאי שבת קמתי והעמסתי את השק בחזרה
על הכתפיים והמשכתי לסחוב

זה לא היה קל בהתחלה ללכת עם השק על הגב:
היינו לבד רק אני והשק כשהעברתי את הבכורה בית ספר
וכשחתמתי על החוזה לדירה בפעם הראשונה בחיי
(ואז גם הלב שלי כאב ולא רק הכתפיים)
כשקניתי רכב לבד, כשחישבתי בעצמי את המימון, כשחתמתי
על העסקה- שק הלבדים שלי היה איתי על הגב.
ואחרי כל כך הרבה החלטות וחתימות שבהם אלה רק אני
והשק שלי- יום אחד הרגשתי שהוא קליל יותר.
ככה הבנתי שנכון שאני לבד, כל אחת לבד עם השק שלה
רק שבשק הזה אין דאגות, צרות, החלטות כבדות
ממש לא! השק היה מלא כל הזמן הזה
בפחדים!
במחשבות שליליות ממה יהיה
בקולות של אנשים אחרים שאמרו לנו שנים:
מי יקח אותך גרושה עם ילדים?
איך אישה כמוך תצליח להסתדר בעולם?
איך תסתדרי לבד?

והנה, השנים חולפות והשק עדיין איתי על הגב
כבר אין לו משקל אבל עדיין אני בוחרת לקחת אותו איתי
שיזכיר לי תמיד שהיו תקופות שהיה הרבה יותר כבד
והצלחתי להרים את כל העולם לגמרי לבד
ובכל פעם שסגרתי אוזניים, לא חשבתי ועשיתי
תחושת ההקלה הגיעה יותר מהר.

אז בפעם הבאה כשאת מרגישה שאת לבד
ושהאחריות עצומה ורק עליך
תזכירי לעצמך שאלו רק פחדים שאחרים הכניסו לך לתיק
ודי, הגיע הזמן שתפסיקי לסחוב זבל שלא שייך לך
בשביל זה יש פחים:)

מה את אומרת, משחררת?

#אמאעצמאית ...

"אני רוצה להגשים את עצמי מבלי
שזה יבוא על חשבון האמא שאני"
מבקשות הנשים שמגיעות אליי ללמוד
איך לאזן בין הבית לקריירה ואני
אומרת להן שהבעיה לא טמונה
בחוסר איזון כי אם בבקשה עצמה.

לחשוב שאת מעדיפה את עצמך
על פני האימהות רק כי את בוחרת
להגשים את עצמך, להתפרנס בכבוד
ולהביא לעולם את המתנה שלך זה סיפור
ששייך למאות חשוכות פרה-היסטוריות
ופרה-קורוניות.

מתי בפעם האחרונה שמעת גבר יושב
עם חבר שלו על בירה ואומר בקול שבור
ואכול רגשות אשמה שהוא מרגיש רע
כי הוא לא מחכה לילדים בבית
עם סיר של פתיתים?
לא שגברים לא רוצים לממש את האבהות,
להיפך, הם יודעים שעצם העובדה שהם
יוצאים החוצה להרוויח את הלחם שיושב
על השולחן של המשפחה- זו אבהות
במלוא מובן המילה.
אז למה לנו זה כל כך קשה?
על אחת כמה וכמה כשאת חד-הורית
שכל הבית יונק מהלחם שרק את
מביאה הביתה?

פעם ניסיתי להיות עצמאית עם עסק
שעבד עד השעה 13:00 כדי להוציא
את הילדות מהצהרון.
כן, זה לא עבד.
העסק לא הרוויח מספיק, הייתי מותשת
מלרדוף אחרי הזנב שלי והילדות קיבלו
אמא מתוסכלת שאמנם מחכה עם
סיר פתיתים בבית אבל אוכלת רגשות
אשמה לצהריים ולקינוח תחושת החמצה.

להיות אמא זה הרבה יותר מסירים או כביסות
או לשים פלסטר ולחתום בנשיקה
זה אומר שברגע שאת אחראית על חייהם
של אנשים אחרים יש לך אחריות גדולה יותר
להשפיע על המבוגרים שהם יהיו ועל הדרך
שהם יסללו בעולם וזה כבר תואר אחר שנקרא
מנהיגות.

הבוקר התעוררתי שוב עם גרון כואב אבל
אחרי 4 ימים במיטה אני מצליחה להרגיש
שהכוחות שלי חוזרים. אני לא מסוגלת
להתעסק בעבודות הבית שהורגות אותי
משעמום (נכון שמכאן נולד המושג עבודה
סיזיפית? פעולה שחוזרת על עצמה בלי
לראות את הסוף) אני מחליטה לפחות
לעשות סדר בניירות שעשו ערימת ילדים
על השולחן ואז אני רואה את זה
והלב שלי מחסיר פעימה
דף לבן עם כותרת - החוזקה שלי: עצמאית
זה מה שכתבה בת ה-10 שלי כששאלו אותה
בבית הספר מה המעלה הכי גדולה שלה.
בעשר שנותיה היא כבר מבינה שמה שחשוב
זה לעמוד בזכות עצמה מבלי להיות
תלויה באף אחד.
תלות הדדית היא נהדרת אך רק אחרי שאנו
מפקידות את המפתחות לחופש שלנו
בידיים שלנו בלבד.

כשאת אמא את לא מפסיקה
להיות האישה שאת רק שעכשיו
את גם מנהיגה שיש מי שהולכים אחריה
בשבילים שהיא סוללת בעצמה.
ועכשיו אני בוהה במילים האלו של הללי,
בת 10, שנת 2022, חוזקה: עצמאית❤️
ורצה להכין סיר ספגטי (שהיא אוהבת
יותר מפתיתים:)

#אושר #אמא #מנהיגות #פתיתים #אמהותברשת #אמהותישראל #אימהות #הערכה #אהבה #אהבהעצמית #הגשמה #אמהות ...

דרווין היה זה שכתב אי שם באנגליה
של אלף שמונה מאות ומשהו שרק האדם
(ויפה לתקן את כתביו ולהוסיף "ואישה")
שידע לתפקד באופן המתוחכם ביותר או
המותאם ביותר למצב, יצליח להתקיים
ולשרוד.

כשמשבר הקורונה היכה בעולם, בישראל
הסתגלנו הכי מהר למצב, הרבה יותר
מהגרמנים למשל ויחסית למדינות אירופה
אנחנו במצב הרבה יותר טוב מבחינת
תחלואה, שיעורי התחסנות, יציבות הכלכלה והתאוששות המשק ובמעבר החד לשירותים
דיגיטליים שהיו צפויים רק בעוד עשור.

באותה נשימה אנחנו יכולים להסתכל על שתי
נשים שעברו גירושין קשים מאוד: שתיהן בנות
אותו גיל, חיות באותו מקום ובאותו מצב כלכלי,
רק שהאחת היא שבר כלי ולא מצליחה
להתאושש, בטח שלא למצוא זוגיות חדשה
והשנייה פורחת ומגשימה את עצמה כמו שלא
הצליחה קודם.
איך זה קורה?
יש המון סיבות ופרויד אמר טוב יותר ממני
שבכל פעם שהמין האנושי עולה על תגלית
חדשה זו עוד מכה לנרקיסיזם האנושי, כלומר:
מה, בסוף העולם לא סובב סביבנו?

ובכל זאת, מה הסוד? איך זה שלחלק השינוי
מגיע בקלות יחסית ואפילו גורם להם להתפתח
ולעלות כמה מדרגות קדימה ואילו לאחרים
זה שיתוק?
התשובה מתחילה בפעולה פשוטה שלא
מעריכים אותה מספיק:
גמישות.

אנחנו הישראלים נמצאים במצב כוננות מתמדת:
מתיחות בעזה, מתיחות בצפון, ישראל מתייבשת
ואיראן מתחמשת- הפואנטה היא שאנחנו רגילים
למצבים שמאלצים אותנו להתאושש מהר בכל
פעם מחדש. כך גם אותה אישה- באופי שלה
היא מבינה שכדי לשנות צריך להרוס את רקמות
הפחד והקיבעון ולהתחיל למתוח את
שרירי ההסתגלות.
גמישות היא ההבנה הפשוטה שכדי להתקיים
את חייבת להשתנות ולהתאים את עצמך כל הזמן.
אין מקום באמת לשבת ולהתרגל למצב. תתחילי
להרגיש בנוח עם לא להרגיש בנוח ותראי איך
את שורדת מצבים בצורה הרבה יותר קלה משחשבת.

שינויים הם קשים אבל גם אצלנו בישראל של
אלפיים עשרים ומשהו היה דודו אחד שכתב
שבסוף מתרגלים (מתרגלים להכל). ...

בסיומו של שבוע שעסק כולו במשפחה
אני נזכרת בימים שאחרי הפרידה, איך
שניסיתי להיות גם וגם ולא הלך לי:
גם אמא וגם אבא, גם קרייריסטית וגם
אמא מחכה עם סיר חם בבית...
ניסיתי למלא את החלל הזה שנוצר כדי
לעשות אצבע משולשת לכל העולם ולצעוק:
הנה, הצלחתי לייצר את המשפחה המאושרת
שחלמתי עליה בכוחות עצמי אפילו שחשבתם
שאני לא אצליח!
האמת היא שזו לא הדרך הנכונה.
לא לך ולא לילדים.

בין הניסיון לתת להם כל מה שאת יכולה
שחלילה לא יחסר, להישרדות הכלכלית
את גם צריכה לטפל בעצמך- להחלים, לנשום
ולצמוח מחדש וכל ניסיון להדביק למצב הנוכחי
את תמונת המשפחה המושלמת מהפרסומות
רק תגרום לך להיות מתוסכלת, מאוכזבת
ולחשוב שאת לא מספיק.
אז הנה שינוי בחשיבה שיניב לך תוצאות:

עכשיו כשאת כבר אחרי ואלה רק את והילדים,
את צריכה להתייחס אליכם כאל משפחה חדשה
ואני מציעה בכלל לא לחשוב על זה במובן של
משפחה אלא יותר במובן של -עסק.
כשאת חושבת על התא המשפחתי כעל עסק
קל יותר להתנתק לרגע, להניח בצד את רגשות
האשם על חורבן הבית ולהתחיל לטפל בדברים
כמו בניתוח- לסגור את הפצע ולתת לגוף להחלים ולבנות את עצמו מחדש.

אם עד היום התייחסת לעצמך כאל ה-אמא והילדים
אז מעכשיו תחשבי שאת ה-מ.נ.ה.ל.ת (אסביר מה
זה מסמל בהמשך)וביחד אתם צוות משפחתי.
הבית הוא המקום שבו אתם מנהלים את כל ענייני ה"עסק"- אוכל, שינה, בילויים, מטלות וכדי
שהעסק הזה יעבוד כולם צריכים לתת יד- כצוות.

ותאמיני לי שרק שינוי החשיבה כבר מוריד ממך
שקים עצומים של דאגות ונקיפות מצפון.
צורת ההתנהלות הזו תעזור לילדים להרגיש
שהם חלק ממשהו, שהם תורמים למאמץ
המשפחתי, שהם חשובים ושייכים. לך זה יתן
עזרה בבית (גם אם הם רק דואגים לחללים
האישיים שלהם או כמו שקוראים לזה אצלנו
בבית: סרייבו :), את תרגישי שאת מנהלת
את העניינים, מנהיגה את המשפחה ובונה
לעצמך ולהם קן חדש וחמים עם חוקים חדשים,
מסורות חדשות וזה ישאיר לך המון אוויר ומקום
לחום, אהבה וצחוק.
ממש כמו שדמיינת שזה יהיה❣️

אז מה את אומרת, מצטרפת לצוות?

#אימהות #הורות #הורותאחרת #חדהורית #אמא #אמאבלוגרית #אמונהעצמית #שינוי #מציאות ...

לכבוד יום המשפחה שחל אתמול אספר לכן על
חברה שהכרתי מזמן: היא הייתה האמא
המושלמת והילדים תמיד באו לפני הכל:
האמא שמכינה כריכונים בצורות עם מילוי
שהילדים בחרו מטבלה שהכינה מבעוד מועד,
התחפושות בפורים היו הום מייד כמובן והילדים
שלה היו מצטיינים בכל פעם מחדש.

לידה הרגשתי אמא בינונית מינוס.
והציון ירד פלאים כשהפכתי לאמא חד הורית.
באמת שניסיתי אבל תמיד הייתי עייפה מידי
או בדרך לעבודה או בדרך מהעבודה.
הקש נשבר כשניסיתי להספיק לנקות את הבית
כמוה ביום חמישי עד 2 לפנות בוקר כדי להתייצב
בשער בית הספר בשישי בבוקר ולצלם את הבנות
עם התחפושות (שקניתי באינטרנט כמובן).
הייתי כל כך מותשת מהחיים שזה היה יותר מידי
ובבוקר למחרת התעוררתי בבהלה, השעון המעורר
לא הצליח להעיר אותי. הערתי את הבנות בלחץ,
התעצבנתי עליהן, התעצבנתי על עצמי והגעתי
לבית הספר באיחור- מאוכזבת מעצמי, מתוסכלת
מהאמא שאני לבנות ועצובה שאני לא מספיק טובה.

באותו בוקר הבנתי שאני לא רוצה להיות האמא
הזו. אני רוצה להיות האמא שמגיעה להן,
האמא שמגיע לי להיות.
ואז התחיל השינוי
התפתחתי. למדתי. התבגרתי.
התחלתי לשים את עצמי לפני הבית, הניקיונות
והבנות והן קיבלו אמא שמחה, אנרגטית וסבלנית.

כריכים לבית הספר? כשאין זמן אז פיתה עם שוקולד
מקבלת 2 כוכבי מישלן אצל כל ילד.
ניקיון יסודי לבית? אני מזמינה את פארטו-
אני עושה רק 20% מהמשימות שמייצרות לי 80%
מהארגון והסדר
וימי שישי? הפכו לדייט עם עצמי- אני מתלבשת,
מתאפרת ויוצאת לפנק אותי.

אני ממלאת את עצמי כדי שיהיה לי ממה לתת
קודם לעצמי ואח"כ לאחרים.
בסוף לדים צריכים אמא שמחה, מאושרת, סבלנית
ובעיקר נוכחת. לא אכפת להם אם יש בכריך שוקולד
או עלי תרד וגאודה, לא אכפת להם אם הבית שטוף
או רק מטואטא - מבחינתם את לא צריכה להיות
מושלמת כי את כבר מושלמת עבורם. מה הם כבר
מקבלים ממך כשאת מרוקנת, שחוטה ועייפה אבל
הסלון מבריק לכבוד האורחים?

לא מזמן בדרכי לדייט שישי עם עצמי ראיתי את
אותה חברה, בשער בית הספר. היא נראתה הרבה
יותר מבוגרת מכפי שזכרתי, קצת מוזנחת והרבה
הרבה - עייפה.
ליבי יצא אליה.
ילדים הם לא כרטיס הביקור שלנו. הציונים שלהם
לא קובעים אם אנחנו אמהות טובות, גם לא הכריכים
ובטח שלא ערימת הכביסות.

שלי גדלו להיות בסדר גמור, יודעות מה? הרבה יותר
מזה: הן נשים צעירות, בריאות, בטוחות ומאושרות
שאומרות לי בכל יום שאני האמא הכי טובה בעולם.

#אמא #אמאמתגרשת #מוטיבציה #השראהנשית ...

את לא תמיד יודעת שאת לא יודעת.

היא הגיעה אליי כדי לעבוד על
הזוגיות שלה: אישה צעירה
בשנות השלושים לחייה, משכילה,
רהוטה, נדיבה ונעימה. נדמה שהיא
כבר הבינה את העולם אבל בזוגיות
משום מה לא הולך לה.
כבר כמעט שנה שהיא בקשר איתו,
בחור בגילה, נאה ונחמד ו- זהו.

אין שם אלימות, היא טענה והסבירה
שהם בכלל לא רבים או מתווכחים
הוא מעולם לא הרים עליה קול
או קבע לה לאן ללכת
אבל אחרי שהתחלנו לעבוד
התגלתה מערכת יחסים חד-צדדית
שאמנם אלימות מילולית אין בה
אך מנעד אחר של התנהגויות
התגלה פתאום גם לה
"איך לא ראיתי את זה קודם?"
היא שאלה ואני הסברתי
שנכון שיש דקויות ביחסים שקשה
לאתר אבל איך תדעי ממה להמנע
אם את לא יודעת איך נראה
הדבר שאליו את כן רוצה לכוון?

הכנתי לכן רשימה של 4 סימנים
שיבהירו לכן לאיזו זוגיות אתן
רוצות לכוון❤️

#אהבה #משפטיאהבה #מערכתיחסים #זוגיות #זוגיותבריאה #זוגיותבמשבר #זוגיותמשגשגת #זוגיותמאושרת #טיפים ...

אז התחלת ללמוד אחרי
שהבאת ילדים
ושברת את הראש להבין
מה זה זום ואיפה הצ'אט
כי בפעם האחרונה שלמדת
זה היה מתוך ספר בכיתה

לא פעם הרגשת אבודה
כשהם ירו תשובות מהירות
כמו אקדוחנים במערב הפרוע
ובסוף סיימת מותשת
מרגישה שאת לא שייכת לכאן
שאולי זה מאוחר מידי בשבילך
להתחיל עכשיו מחדש

אז בואי תשמעי משהו יקירה
(ותשימי את זה במוח האחורי:)
בזמן שהם נשארו ערים כל הלילה
להישאר לאפטר פארטי
את נשארת ערה כל הלילה
כדי להניק תינוק רעב
בזמן שהם טיילו וחקרו את עצמם
את טיילת עם עגלה לטיפת חלב
בזמן שלהם היה זמן
לקחת את הזמן
את
עצרת את השעון והענקת הכל
לחיים חדשים שהיו תלויים בך

אז כשאת מרגישה קצת פחות
תזכרי שאת הרבה יותר
וכשתגיעי לקו הסיום
ותקבלי את התעודה
או התואר
יחכו לך בבית זוג עיניים גאות
שיראו לא סתם אמא
אלא גיבורת-על!

אז מה את אומרת
ממשיכה או מוותרת?
#אמא #אמאברשת #אמאמאמנת #אמאעצמאית #האקדמיהלעצמאיות #קריןביבס #אימוןאישי #אימוןאישילחיים #אימוןאישינשי ...

״תהיי חזקה״ כולם לך אומרים
אבל כבר עייפת מלהקשיב לאותו תקליט
את לא רוצה להיות חזקה
לא בחרת להיות חזקה
שפוט לא הייתה לך ברירה אחרת
אלא להיות אישה חזקה ובוגרת

ובלילה כשכל העולם שלך נרגע
ואת מתרסקת לתוך המיטה
הפחדים זוחלים לישון לצידך
לא מניחים לך להניח ראשך
את קוברת פנייך בתוך הכרית
ומשחררת את כל מה שקשה להחזיק
מתפללת בכל הכוח שיש בך
לקבל עוד כוחות
שכבר אין בך

כי מה את מבקשת בסך הכל?
לעבור יום אחד מבלי ליפול
לנוח מקרבות בבתי משפט
לא להרגיש לבד בכל שבת
להצליח לחייך מבלי להתעצב
להניח ראש על גבר אוהב
שתהיה לך האפשרות לפחות
האם להיות חזקה יותר או פחות

אז בפעם הבאה כשאתם רואים אישה
עם שריטות חדשות ממלחמות התשה
גם אם היא נראית לכם קצת סדוקה
תדעו שבפנים היא כולה עופרת יצוקה
ובמקום לומר לה את המובן מאליו
תנו לה מקום לנוח בדרך לעוד קרב

וגם את תלמדי לומר בלי להתנצל
אם מה שלא הורג- מחשל
הייתי צריכה להיות עכשיו
ארנולד שוורצנגר💪

תייגו אישה חזקה👇🏼❤️ ...

אני יודעת שלא קל לך
שאת שואלת את עצמך
במה כבר טעיתי
שהגעתי למצב הזה?

מה אני צריכה לעשות
כדי שסוף סוף אזכה לקצת נחת?
להרגיש שיש לי ביטחון בחיים?
שאני בזוגיות יציבה ונורמלית?
לליטוף חם? למילה טובה?

כדי לא להיות במצב הזה-
שהדברים קורים לך
שהחיים שולטים בך
שהזוגיות מנהלת אותך
אם טוב לך או רע לך
שאחרים נותנים לך
או לוקחים ממך
את האושר שלך-
כדי לא להיות שם
את צריכה להתחיל לזוז
וזה מתחיל בפנים:

מלהחליף את הסרט שרץ לך בראש
מלצאת מהבועה שהיית בה עד היום
ולראות מה יש מעבר
מלהפסיק להאמין לסיפורים שסיפרו לך
לקולות שאת שומעת
שהם בכלל לא שלך

וללמוד לראשונה בחייך
איך להחזיר לעצמך
את השליטה לידיים
לנהל את המצבים:
לבחור בזוגיות
להיות מאושרת
עם ובלי
ולהיות מספיק בטוחה
וחזקה כדי לראות משבר
ולומר לעצמך בביטחון:
גם זה יחלוף.

אז אני מבטיחה לך
את שטובעת כרגע
גם זה יחלוף
אבל
כדי שלא יחזור גל נוסף
ויטביע אותך שוב
את צריכה להתחיל לזוז
ולעשות עם זה משהו
ועכשיו.

#אמאעצמאית #תכניתהליווי #אימוןאישילנשים ...

כשנשים פונות אליי ומבקשות
שאעזור להן לשנות את החיים
אני אומרת להן שלבחור בעצמך
זה כבר ה-שינוי

עצם זה שאת מבקשת ממני יד
זה סימן שמשהו אצלך זז
קודם כל מבפנים
ועם זה אני יכולה לעבוד
כי כבר קרה אצלך השינוי
שהכי קשה שיקרה
ולמה?

כי בסוף, את הכל אפשר ללמוד:
איך לבנות עסק
איך לייצר מערכת יחסים טובה
איך להיפטר מאלו שלא
אבל איך לבחור בעצמי?
זה הצעד היחיד שאני לא יכולה
ללמד אותך לעשות.

שבוע שעבר שאלתי לדעתכן
האם לשלם לאיש מקצוע
כמו מאמנ/ת כושר, מאמנ/ת עסקי
או כמוני- מאמנ/ת לחיים
זה עניין של יכולת או עדיפות?

חלקכן ענה שזה עניין של יכולת
או שיש לי כסף לזה או שלא
ואני כאן להדליק פנס ולהאיר לכן 🔦
דרך אחרת לחשוב על זה:

כשאני בוחרת להוציא כסף על
טיפוח הגוף, השיער, ציפורניים...
אני אומרת בעצם שכרגע המראה שלי
נמצא בסדר עדיפויות עליון
ואני מקבלת בתמורה הנאה רגעית
ליום, יומיים, שבוע...

כשאני בוחרת להוציא כסף על בילוי-
הבגדים, הדלק, החנייה, האוכל, האלכוהול...
אני אומרת שכרגע מערכות היחסים שלי
נמצאות בסדר עדיפות עליון מבחינתי

כנ" לגבי עסק- כשאני אבחר להשקיע
בעסק שלי ולהזניח את הגוף, המשפחה
החברים ושעות הפנאי שלי- זו החלטה
שכרגע הקריירה נמצאת מעל כולם

גוף, מערכות יחסים ועבודה-
כולן סיבות חשובות
באותה מידה להשקיע בהן
ויחד עם זאת, כשאת נמצאת במקום
לא מודע, לא מחובר לעצמך, תלושה,
תלויה באוויר, כל משבר ממוטט אותך
כל דרמה מוציאה אותך משיווי משקל
את חייבת לשנות את סדר העדיפויות
ולשים את עצמך- ההתפתחות האישית שלך
במקום הראשון
אחרת כל שאר הדברים בחייך
יפלו.

כי הרי בסוף זו בחירה:
לשלם 250 ש"ח בחודש על טייק אווי
הנאה רגעית שתסתיים בעוד כמה דקות
או שאני בוחרת בי
ומבינה שאני משקיעה את אותו הכסף
בתוצאות שאני אראה לטווח הארוך
שיחזרו אליי בצורה של:
ביטחון עצמי גבוה
שאני אדע להעריך אותי ולמה אני ראויה
שאבין מה מנחה אותי בחיים
איפה אני ולאן אני רוצה ללכת
שאלמד לנהל מערכות יחסים
להעצים את הטובות
לחתוך את הלא בריאות
שאלמד כלים שיקדמו אותי למקום
שבו לבחור בעצמי זו לא שאלה
אלא חובה במקום הראשון.

אז כשאת חושבת שלקחת ליווי
קשור ליכולה או לא יכולה
תשאלי את עצמך עד כמה את באמת רוצה את זה
וכשתגיעי למקום שתהיי מוכנה לתת הכל
תביני שהצלחת לשים את עצמך
באמת
במקום הראשון❤
מה את שמה בעדיפות היום? ...

בואו נקרא לזה יום להגברת
אצל נשים!

לפני שנים כשהבנתי
שהייתי בזוגיות אלימה
הייתי בהלם- אני?! הדעתנית,
המתנדבת, החולמת, המשכילה?
אני עכשיו זו שמטופלת במרכז למניעת
אלימות- באגף הרווחה שהם גם
הלקוחות שלי?!

זה היה חתיכת שיעור.

למדתי להבין שנשים שחוות אלימות
הן לא הטייפ- קאסט שאנחנו מדמיינים
הן יכולות להיות המנכ״לית בחברה,
עורכת הדין המצליחה ואפילו
העובדת הסוציאלית.

גם גברים אלימים לא הטייפ קאסט
בעיקר אלו שמענישים בכסף
ובמניפולציות רגשיות ופסיכולוגיות.
יותר מזה- הם החבר הכי טוב שלכם,
השכן שעוזר לכולם, ההוא שלוקח
את הבנות כל שבת לגינה.

ואם יש משהו שהייתי רוצה שיקרה
זה שכולנו נבין שדי. מספיק לתת
במה למניעת האלימות נגד נשים
שעצם האמירה מקטינה אותנו
וכן להתמקד בעצמאות
שהיא התרופה
וגם החיסון.

ורק אז לא נצטרך מקלטים
או ימים למניעת או תמרורים
כדי להגן על המין היפה
כי נהפוך את עצמנו במו ידינו
להיות
המין החזק.

הטור שלי הסופ״ש בעיתון סקופ
ושוב תודה לעורכת הלביאה
@milenbendavidmualem ...